← 37 | ← Jeremiah | 39 →
Chapter 38
Jeremiah Cast into the Cistern
1
Now Shephatiah son of Mattan, Gedaliah son of Pashhur, Jucal son of Shelemiah, and Pashhur son of Malchijah heard that Jeremiah had been telling… all the people -:
𐤔𐤐𐤈𐤉𐤄 𐤁𐤍 𐤌𐤕𐤍 𐤅𐤂𐤃𐤋𐤉𐤄𐤅 𐤁𐤍 𐤐𐤔𐤇𐤅𐤓 𐤅𐤉𐤅𐤊𐤋 𐤁𐤍 𐤔𐤋𐤌𐤉𐤄𐤅 𐤅𐤐𐤔𐤇𐤅𐤓 𐤁𐤍 𐤌𐤋𐤊𐤉𐤄 𐤀𐤕 𐤅𐤉𐤔𐤌𐤏 𐤄𐤃𐤁𐤓𐤉𐤌 𐤀𐤔𐤓 𐤉𐤓𐤌𐤉𐤄𐤅 𐤌𐤃𐤁𐤓 𐤀𐤋 𐤊𐤋 𐤄𐤏𐤌 𐤋𐤀𐤌𐤓𐤎
שְׁפַטְיָ֣ה בֶן־ מַתָּ֗ן וּגְדַלְיָ֙הוּ֙ בֶּן־ פַּשְׁח֔וּר וְיוּכַל֙ בֶּן־ שֶׁ֣לֶמְיָ֔הוּ וּפַשְׁח֖וּר בֶּן־ מַלְכִּיָּ֑ה אֶ֨ת־ וַיִּשְׁמַ֞ע הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֧ר יִרְמְיָ֛הוּ מְדַבֵּ֥ר אֶל־ כָּל־ הָעָ֖ם לֵאמֹֽר׃ס šə·p̄aṭ·yāh ḇen- mat·tān ū·ḡə·ḏal·yā·hū ben- paš·ḥūr wə·yū·ḵal ben- še·lem·yā·hū ū·p̄aš·ḥūr ben- mal·kî·yāh ’eṯ- way·yiš·ma‘ had·də·ḇā·rîm ’ă·šer yir·mə·yā·hū mə·ḏab·bêr ’el- kāl- hā·‘ām lê·mōr — WLC · 1
2
“This is what the LORD says: Whoever stays in this city will die by sword and famine and plague, but whoever surrenders to the Chaldeans will live; he will retain his life like a spoil of war, and he will live.
𐤊𐤄 𐤉𐤄𐤅𐤄 𐤀𐤌𐤓 𐤄𐤉𐤔𐤁 𐤄𐤆𐤀𐤕 𐤁𐤏𐤉𐤓 𐤉𐤌𐤅𐤕 𐤁𐤇𐤓𐤁 𐤁𐤓𐤏𐤁 𐤅𐤁𐤃𐤁𐤓 𐤅𐤄𐤉𐤑𐤀 𐤀𐤋 𐤄𐤊𐤔𐤃𐤉𐤌 𐤉𐤇𐤉𐤄 𐤅𐤄𐤉𐤕𐤄 𐤋𐤅 𐤍𐤐𐤔𐤅 𐤋𐤔𐤋𐤋 𐤅𐤇𐤉𐤎
כֹּה֮ יְהוָה֒ אָמַ֣ר הַיֹּשֵׁב֙ הַזֹּ֔את בָּעִ֣יר יָמ֕וּת בַּחֶ֖רֶב בָּרָעָ֣ב וּבַדָּ֑בֶר וְהַיֹּצֵ֤א אֶל־ הַכַּשְׂדִּים֙ יִחְיֶה וְהָיְתָה־ לּ֥וֹ נַפְשׁ֛וֹ לְשָׁלָ֖ל וָחָֽי׃ס kōh Yah·weh ’ā·mar hay·yō·šêḇ haz·zōṯ bā·‘îr yā·mūṯ ba·ḥe·reḇ bā·rā·‘āḇ ū·ḇad·dā·ḇer wə·hay·yō·ṣê ’el- hak·kaś·dîm yiḥ·yɛh wə·hā·yə·ṯāh- lōw nap̄·šōw lə·šā·lāl wā·ḥāy — WLC · 2
3
This is what the LORD says: This city will surely be delivered… into the hands of the army of the king of Babylon, and he will capture it.”
𐤊𐤄 𐤉𐤄𐤅𐤄 𐤀𐤌𐤓 𐤄𐤆𐤀𐤕 𐤄𐤏𐤉𐤓 𐤄𐤍𐤕𐤍 𐤕𐤍𐤕𐤍 𐤁𐤉𐤃 𐤇𐤉𐤋 𐤌𐤋𐤊 𐤁𐤁𐤋 𐤅𐤋𐤊𐤃𐤄
כֹּ֖ה יְהוָ֑ה אָמַ֣ר הַזֹּ֗את הָעִ֣יר הִנָּתֹ֨ן תִּנָּתֵ֜ן בְּיַ֛ד חֵ֥יל מֶֽלֶךְ־ בָּבֶ֖ל וּלְכָדָֽהּ׃ kōh Yah·weh ’ā·mar haz·zōṯ hā·‘îr hin·nā·ṯōn tin·nā·ṯên bə·yaḏ ḥêl me·leḵ- bā·ḇel ū·lə·ḵā·ḏāh — WLC · 3
4
Then the officials said to the king, “This man ought to die,… for… he is discouraging - the warriors… who remain in this - city, as well as all the people, by speaking such words to them; this man is not seeking the well-being of these people, but… their ruin.”
𐤄𐤔𐤓𐤉𐤌 𐤅𐤉𐤀𐤌𐤓𐤅 𐤀𐤋 𐤄𐤌𐤋𐤊 𐤄𐤆𐤄 𐤄𐤀𐤉𐤔 𐤉𐤅𐤌𐤕 𐤍𐤀 𐤀𐤕 𐤊𐤉 𐤏𐤋 𐤊𐤍 𐤄𐤅𐤀 𐤌𐤓𐤐𐤀 𐤀𐤕 𐤉𐤃𐤉 𐤀𐤍𐤔𐤉 𐤄𐤌𐤋𐤇𐤌𐤄 𐤄𐤍𐤔𐤀𐤓𐤉𐤌 𐤄𐤆𐤀𐤕 𐤅𐤀𐤕 𐤉𐤃𐤉 𐤁𐤏𐤉𐤓 𐤊𐤋 𐤄𐤏𐤌 𐤋𐤃𐤁𐤓 𐤄𐤀𐤋𐤄 𐤊𐤃𐤁𐤓𐤉𐤌 𐤀𐤋𐤉𐤄𐤌 𐤊𐤉 𐤄𐤆𐤄 𐤄𐤀𐤉𐤔 𐤀𐤉𐤍𐤍𐤅 𐤃𐤓𐤔 𐤋𐤔𐤋𐤅𐤌 𐤄𐤆𐤄 𐤋𐤏𐤌 𐤊𐤉 𐤀𐤌 𐤋𐤓𐤏𐤄
הַשָּׂרִ֜ים וַיֹּאמְר֨וּ אֶל־ הַמֶּ֗לֶךְ הַזֶּה֒ הָאִ֣ישׁ י֣וּמַת נָא֮ אֶת־ כִּֽי־ עַל־ כֵּ֡ן הֽוּא־ מְרַפֵּ֡א אֶת־ יְדֵי֩ אַנְשֵׁ֨י הַמִּלְחָמָ֜ה הַֽנִּשְׁאָרִ֣ים׀ הַזֹּ֗את וְאֵת֙ יְדֵ֣י בָּעִ֣יר כָל־ הָעָ֔ם לְדַבֵּ֣ר הָאֵ֑לֶּה כַּדְּבָרִ֖ים אֲלֵיהֶ֔ם כִּ֣י׀ הַזֶּ֗ה הָאִ֣ישׁ אֵינֶ֨נּוּ דֹרֵ֧שׁ לְשָׁל֛וֹם הַזֶּ֖ה לָעָ֥ם כִּ֥י אִם־ לְרָעָֽה׃ haś·śā·rîm way·yō·mə·rū ’el- ham·me·leḵ haz·zeh hā·’îš yū·maṯ nā ’eṯ- kî- ‘al- kên hū- mə·rap·pê ’eṯ- yə·ḏê ’an·šê ham·mil·ḥā·māh han·niš·’ā·rîm haz·zōṯ wə·’êṯ yə·ḏê bā·‘îr ḵāl hā·‘ām lə·ḏab·bêr hā·’êl·leh kad·də·ḇā·rîm ’ă·lê·hem kî haz·zeh hā·’îš ’ê·nen·nū ḏō·rêš lə·šā·lō·wm haz·zeh lā·‘ām kî ’im- lə·rā·‘āh — WLC · 4
5
“Here he is,” replied King Zedekiah. “He is in your hands, since the king can do nothing… to stop you.”
𐤄𐤍𐤄 𐤄𐤅𐤀 𐤅𐤉𐤀𐤌𐤓 𐤄𐤌𐤋𐤊 𐤑𐤃𐤒𐤉𐤄𐤅 𐤁𐤉𐤃𐤊𐤌 𐤊𐤉 𐤄𐤌𐤋𐤊 𐤀𐤉𐤍 𐤉𐤅𐤊𐤋 𐤀𐤕𐤊𐤌 𐤃𐤁𐤓
הִנֵּה־ ה֖וּא וַיֹּ֙אמֶר֙ הַמֶּ֣לֶךְ צִדְקִיָּ֔הוּ בְּיֶדְכֶ֑ם כִּֽי־ הַמֶּ֔לֶךְ אֵ֣ין יוּכַ֥ל אֶתְכֶ֖ם דָּבָֽר׃ hin·nêh- hū way·yō·mer ham·me·leḵ ṣiḏ·qî·yā·hū bə·yeḏ·ḵem kî- ham·me·leḵ ’ên yū·ḵal ’eṯ·ḵem dā·ḇār — WLC · 5
6
So they took Jeremiah and dropped him into the cistern of Malchiah, the king’s son, which was in the courtyard of the guard. They lowered Jeremiah with ropes into the cistern, which had no water but only… mud, and Jeremiah sank down into the mud.
𐤅𐤉𐤒𐤇𐤅 𐤀𐤕 𐤉𐤓𐤌𐤉𐤄𐤅 𐤅𐤉𐤔𐤋𐤊𐤅 𐤀𐤕𐤅 𐤀𐤋 𐤄𐤁𐤅𐤓 𐤌𐤋𐤊𐤉𐤄𐤅 𐤄𐤌𐤋𐤊 𐤁𐤍 𐤀𐤔𐤓 𐤁𐤇𐤑𐤓 𐤄𐤌𐤈𐤓𐤄 𐤅𐤉𐤔𐤋𐤇𐤅 𐤀𐤕 𐤉𐤓𐤌𐤉𐤄𐤅 𐤁𐤇𐤁𐤋𐤉𐤌 𐤅𐤁𐤁𐤅𐤓 𐤀𐤉𐤍 𐤌𐤉𐤌 𐤊𐤉 𐤀𐤌 𐤈𐤉𐤈 𐤉𐤓𐤌𐤉𐤄𐤅 𐤅𐤉𐤈𐤁𐤏 𐤁𐤈𐤉𐤈𐤎
וַיִּקְח֣וּ אֶֽת־ יִרְמְיָ֗הוּ וַיַּשְׁלִ֨כוּ אֹת֜וֹ אֶל־ הַבּ֣וֹר׀ מַלְכִּיָּ֣הוּ הַמֶּ֗לֶךְ בֶן־ אֲשֶׁר֙ בַּחֲצַ֣ר הַמַּטָּרָ֔ה וַיְשַׁלְּח֥וּ אֶֽת־ יִרְמְיָ֖הוּ בַּחֲבָלִ֑ים וּבַבּ֤וֹר אֵֽין־ מַ֙יִם֙ כִּ֣י אִם־ טִ֔יט יִרְמְיָ֖הוּ וַיִּטְבַּ֥ע בַּטִּֽיט׃ס way·yiq·ḥū ’eṯ- yir·mə·yā·hū way·yaš·li·ḵū ’ō·ṯōw ’el- hab·bō·wr mal·kî·yā·hū ham·me·leḵ ḇen- ’ă·šer ba·ḥă·ṣar ham·maṭ·ṭā·rāh way·šal·lə·ḥū ’eṯ- yir·mə·yā·hū ba·ḥă·ḇā·lîm ū·ḇab·bō·wr ’ên- ma·yim kî ’im- ṭîṭ yir·mə·yā·hū way·yiṭ·ba‘ baṭ·ṭîṭ — WLC · 6
7
vvv Now Ebed-melech the Cushite,… a court official… in the royal… palace, heard that Jeremiah had been put into the cistern. While the king was sitting at the Gate of Benjamin,
𐤏𐤁𐤃 𐤌𐤋𐤊 𐤄𐤊𐤅𐤔𐤉 𐤀𐤉𐤔 𐤎𐤓𐤉𐤎 𐤅𐤄𐤅𐤀 𐤄𐤌𐤋𐤊 𐤊𐤉 𐤁𐤁𐤉𐤕 𐤅𐤉𐤔𐤌𐤏 𐤉𐤓𐤌𐤉𐤄𐤅 𐤍𐤕𐤍𐤅 𐤀𐤕 𐤀𐤋 𐤄𐤁𐤅𐤓 𐤅𐤄𐤌𐤋𐤊 𐤉𐤅𐤔𐤁 𐤁𐤔𐤏𐤓 𐤁𐤍𐤉𐤌𐤍
עֶֽבֶד־ מֶ֨לֶךְ הַכּוּשִׁ֜י אִ֣ישׁ סָרִ֗יס וְהוּא֙ הַמֶּ֔לֶךְ כִּֽי־ בְּבֵ֣ית וַיִּשְׁמַ֡ע יִרְמְיָ֖הוּ נָתְנ֥וּ אֶֽת־ אֶל־ הַבּ֑וֹר וְהַמֶּ֥לֶךְ יוֹשֵׁ֖ב בְּשַׁ֥עַר בִּנְיָמִֽן׃ ‘e·ḇeḏ- me·leḵ hak·kū·šî ’îš sā·rîs wə·hū ham·me·leḵ kî- bə·ḇêṯ way·yiš·ma‘ yir·mə·yā·hū nā·ṯə·nū ’eṯ- ’el- hab·bō·wr wə·ham·me·leḵ yō·wō·šêḇ bə·ša·‘ar bin·yā·min — WLC · 7
8
vvv Ebed-melech went out from the king’s palace and said to the king…,
𐤏𐤁𐤃 𐤌𐤋𐤊 𐤅𐤉𐤑𐤀 𐤄𐤌𐤋𐤊 𐤌𐤁𐤉𐤕 𐤅𐤉𐤃𐤁𐤓 𐤀𐤋 𐤄𐤌𐤋𐤊 𐤋𐤀𐤌𐤓
עֶֽבֶד־ מֶ֖לֶךְ וַיֵּצֵ֥א הַמֶּ֑לֶךְ מִבֵּ֣ית וַיְדַבֵּ֥ר אֶל־ הַמֶּ֖לֶךְ לֵאמֹֽר׃ ‘e·ḇeḏ- me·leḵ way·yê·ṣê ham·me·leḵ mib·bêṯ way·ḏab·bêr ’el- ham·me·leḵ lê·mōr — WLC · 8
9
“My lord the king, these men have acted wickedly in all that they have done to Jeremiah the prophet. - They have dropped him into the cistern, where he will starve to death…, for there is no more bread in the city.”
𐤀𐤃𐤍𐤉 𐤄𐤌𐤋𐤊 𐤄𐤀𐤋𐤄 𐤀𐤕 𐤄𐤀𐤍𐤔𐤉𐤌 𐤄𐤓𐤏𐤅 𐤊𐤋 𐤀𐤔𐤓 𐤏𐤔𐤅 𐤋𐤉𐤓𐤌𐤉𐤄𐤅 𐤄𐤍𐤁𐤉𐤀 𐤀𐤕 𐤀𐤔𐤓 𐤄𐤔𐤋𐤉𐤊𐤅 𐤀𐤋 𐤄𐤁𐤅𐤓 𐤕𐤇𐤕𐤉𐤅 𐤅𐤉𐤌𐤕 𐤌𐤐𐤍𐤉 𐤄𐤓𐤏𐤁 𐤊𐤉 𐤀𐤉𐤍 𐤏𐤅𐤃 𐤄𐤋𐤇𐤌 𐤁𐤏𐤉𐤓
אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֗לֶךְ הָאֵ֙לֶּה֙ אֵ֣ת הָאֲנָשִׁ֤ים הֵרֵ֜עוּ כָּל־ אֲשֶׁ֤ר עָשׂוּ֙ לְיִרְמְיָ֣הוּ הַנָּבִ֔יא אֵ֥ת אֲשֶׁר־ הִשְׁלִ֖יכוּ אֶל־ הַבּ֑וֹר תַּחְתָּיו֙ וַיָּ֤מָת מִפְּנֵ֣י הָֽרָעָ֔ב כִּ֣י אֵ֥ין ע֖וֹד הַלֶּ֛חֶם בָּעִֽיר׃ ’ă·ḏō·nî ham·me·leḵ hā·’êl·leh ’êṯ hā·’ă·nā·šîm hê·rê·‘ū kāl- ’ă·šer ‘ā·śū lə·yir·mə·yā·hū han·nā·ḇî ’êṯ ’ă·šer- hiš·lî·ḵū ’el- hab·bō·wr taḥ·tāw way·yā·māṯ mip·pə·nê hā·rā·‘āḇ kî ’ên ‘ō·wḏ hal·le·ḥem bā·‘îr — WLC · 9
10
So the king commanded vvv Ebed-melech the Cushite,… “Take thirty men from here with you and pull Jeremiah the prophet out of the cistern before he dies.”
𐤄𐤌𐤋𐤊 𐤀𐤕 𐤅𐤉𐤑𐤅𐤄 𐤏𐤁𐤃 𐤌𐤋𐤊 𐤄𐤊𐤅𐤔𐤉 𐤋𐤀𐤌𐤓 𐤒𐤇 𐤔𐤋𐤔𐤉𐤌 𐤀𐤍𐤔𐤉𐤌 𐤌𐤍 𐤌𐤆𐤄 𐤁𐤉𐤃𐤊 𐤅𐤄𐤏𐤋𐤉𐤕 𐤉𐤓𐤌𐤉𐤄𐤅 𐤄𐤍𐤁𐤉𐤀 𐤀𐤕 𐤄𐤁𐤅𐤓 𐤁𐤈𐤓𐤌 𐤉𐤌𐤅𐤕
הַמֶּ֔לֶךְ אֵ֛ת וַיְצַוֶּ֣ה עֶֽבֶד־ מֶ֥לֶךְ הַכּוּשִׁ֖י לֵאמֹ֑ר קַ֣ח שְׁלֹשִׁ֣ים אֲנָשִׁ֔ים מִן־ מִזֶּה֙ בְּיָדְךָ֤ וְֽהַעֲלִ֜יתָ יִרְמְיָ֧הוּ הַנָּבִ֛יא אֶֽת־ הַבּ֖וֹר בְּטֶ֥רֶם יָמֽוּת׃ ham·me·leḵ ’êṯ way·ṣaw·weh ‘e·ḇeḏ- me·leḵ hak·kū·šî lê·mōr qaḥ šə·lō·šîm ’ă·nā·šîm min- miz·zeh bə·yā·ḏə·ḵā wə·ha·‘ă·lî·ṯā yir·mə·yā·hū han·nā·ḇî ’eṯ- hab·bō·wr bə·ṭe·rem yā·mūṯ — WLC · 10
11
vvv Then Ebed-melech took the men with him and went to the king’s palace, to a place below the storehouse. From there he took old rags and worn-out clothes and lowered them with ropes to Jeremiah in the cistern.
𐤏𐤁𐤃 𐤌𐤋𐤊 𐤀𐤕 𐤅𐤉𐤒𐤇 𐤄𐤀𐤍𐤔𐤉𐤌 𐤁𐤉𐤃𐤅 𐤅𐤉𐤁𐤀 𐤄𐤌𐤋𐤊 𐤁𐤉𐤕 𐤀𐤋 𐤕𐤇𐤕 𐤄𐤀𐤅𐤑𐤓 𐤌𐤔𐤌 𐤅𐤉𐤒𐤇 𐤁𐤋𐤅𐤉 𐤄𐤎𐤇𐤁𐤅𐤕 𐤅𐤁𐤋𐤅𐤉 𐤌𐤋𐤇𐤉𐤌 𐤅𐤉𐤔𐤋𐤇𐤌 𐤁𐤇𐤁𐤋𐤉𐤌 𐤀𐤋 𐤉𐤓𐤌𐤉𐤄𐤅 𐤀𐤋 𐤄𐤁𐤅𐤓
עֶֽבֶד־ מֶ֨לֶךְ אֶת־ וַיִּקַּ֣ח׀ הָאֲנָשִׁ֜ים בְּיָד֗וֹ וַיָּבֹ֤א הַמֶּ֙לֶךְ֙ בֵית־ אֶל־ תַּ֣חַת הָאוֹצָ֔ר מִשָּׁם֙ וַיִּקַּ֤ח בְּלוֹיֵ֣ הַסְּחָבוֹת וּבְלוֹיֵ֖ מְלָחִ֑ים וַיְשַׁלְּחֵ֧ם בַּחֲבָלִֽים׃ אֶֽל־ יִרְמְיָ֛הוּ אֶל־ הַבּ֖וֹר ‘e·ḇeḏ- me·leḵ ’eṯ- way·yiq·qaḥ hā·’ă·nā·šîm bə·yā·ḏōw way·yā·ḇō ham·me·leḵ ḇêṯ- ’el- ta·ḥaṯ hā·’ō·w·ṣār miš·šām way·yiq·qaḥ bə·lō·w·yê has·sə·ḥå̄·ḇōṯ ū·ḇə·lō·w·yê mə·lā·ḥîm way·šal·lə·ḥêm ba·ḥă·ḇā·lîm ’el- yir·mə·yā·hū ’el- hab·bō·wr — WLC · 11
12
vvv Ebed-melech the Cushite cried out to Jeremiah, “Put… these worn-out rags and clothes… under your arms… to pad the ropes.” Jeremiah did so,
𐤏𐤁𐤃 𐤌𐤋𐤊 𐤄𐤊𐤅𐤔𐤉 𐤅𐤉𐤀𐤌𐤓 𐤀𐤋 𐤉𐤓𐤌𐤉𐤄𐤅 𐤔𐤉𐤌 𐤍𐤀 𐤁𐤋𐤅𐤀𐤉 𐤄𐤎𐤇𐤁𐤅𐤕 𐤅𐤄𐤌𐤋𐤇𐤉𐤌 𐤕𐤇𐤕 𐤀𐤑𐤋𐤅𐤕 𐤉𐤃𐤉𐤊 𐤌𐤕𐤇𐤕 𐤋𐤇𐤁𐤋𐤉𐤌 𐤉𐤓𐤌𐤉𐤄𐤅 𐤅𐤉𐤏𐤔 𐤊𐤍
עֶבֶד־ מֶ֨לֶךְ הַכּוּשִׁ֜י וַיֹּ֡אמֶר אֶֽל־ יִרְמְיָ֗הוּ שִׂ֣ים נָ֠א בְּלוֹאֵ֨י הַסְּחָב֤וֹת וְהַמְּלָחִים֙ תַּ֚חַת אַצִּל֣וֹת יָדֶ֔יךָ מִתַּ֖חַת לַחֲבָלִ֑ים יִרְמְיָ֖הוּ וַיַּ֥עַשׂ כֵּֽן׃ ‘e·ḇeḏ- me·leḵ hak·kū·šî way·yō·mer ’el- yir·mə·yā·hū śîm nā bə·lō·w·’ê has·sə·ḥā·ḇō·wṯ wə·ham·mə·lā·ḥîm ta·ḥaṯ ’aṣ·ṣi·lō·wṯ yā·ḏe·ḵā mit·ta·ḥaṯ la·ḥă·ḇā·lîm yir·mə·yā·hū way·ya·‘aś kên — WLC · 12
13
and they pulled him up with the ropes and lifted him out of the cistern. And Jeremiah remained in the courtyard of the guard.
𐤉𐤓𐤌𐤉𐤄𐤅 𐤅𐤉𐤌𐤔𐤊𐤅 𐤀𐤕 𐤁𐤇𐤁𐤋𐤉𐤌 𐤅𐤉𐤏𐤋𐤅 𐤀𐤕𐤅 𐤌𐤍 𐤄𐤁𐤅𐤓 𐤉𐤓𐤌𐤉𐤄𐤅 𐤅𐤉𐤔𐤁 𐤁𐤇𐤑𐤓 𐤄𐤌𐤈𐤓𐤄𐤎
יִרְמְיָ֙הוּ֙ וַיִּמְשְׁכ֤וּ אֶֽת־ בַּֽחֲבָלִ֔ים וַיַּעֲל֥וּ אֹת֖וֹ מִן־ הַבּ֑וֹר יִרְמְיָ֔הוּ וַיֵּ֣שֶׁב בַּחֲצַ֖ר הַמַּטָּרָֽה׃ס yir·mə·yā·hū way·yim·šə·ḵū ’eṯ- ba·ḥă·ḇā·lîm way·ya·‘ă·lū ’ō·ṯōw min- hab·bō·wr yir·mə·yā·hū way·yê·šeḇ ba·ḥă·ṣar ham·maṭ·ṭā·rāh — WLC · 13
14
Then King Zedekiah sent for Jeremiah the prophet and received him at the third entrance to the house of the LORD. “I am going to ask you something,” said the king to Jeremiah. “Do not hide anything from me.”
𐤄𐤌𐤋𐤊 𐤑𐤃𐤒𐤉𐤄𐤅 𐤅𐤉𐤔𐤋𐤇 𐤉𐤓𐤌𐤉𐤄𐤅 𐤄𐤍𐤁𐤉𐤀 𐤅𐤉𐤒𐤇 𐤀𐤕 𐤀𐤋𐤉𐤅 𐤀𐤋 𐤄𐤔𐤋𐤉𐤔𐤉 𐤀𐤔𐤓 𐤌𐤁𐤅𐤀 𐤁𐤁𐤉𐤕 𐤉𐤄𐤅𐤄 𐤀𐤍𐤉 𐤀𐤕𐤊 𐤔𐤀𐤋 𐤃𐤁𐤓 𐤅𐤉𐤀𐤌𐤓 𐤄𐤌𐤋𐤊 𐤀𐤋 𐤉𐤓𐤌𐤉𐤄𐤅 𐤀𐤋 𐤕𐤊𐤇𐤃 𐤃𐤁𐤓 𐤌𐤌𐤍𐤉
הַמֶּ֣לֶךְ צִדְקִיָּ֗הוּ וַיִּשְׁלַ֞ח יִרְמְיָ֤הוּ הַנָּבִיא֙ וַיִּקַּ֞ח אֶֽת־ אֵלָ֔יו אֶל־ הַשְּׁלִישִׁ֔י אֲשֶׁ֖ר מָבוֹא֙ בְּבֵ֣ית יְהוָ֑ה אֲנִ֤י אֹֽתְךָ֙ שֹׁאֵ֨ל דָּבָ֔ר וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֜לֶךְ אֶֽל־ יִרְמְיָ֗הוּ אַל־ תְּכַחֵ֥ד דָּבָֽר׃ מִמֶּ֖נִּי ham·me·leḵ ṣiḏ·qî·yā·hū way·yiš·laḥ yir·mə·yā·hū han·nā·ḇî way·yiq·qaḥ ’eṯ- ’ê·lāw ’el- haš·šə·lî·šî ’ă·šer mā·ḇō·w bə·ḇêṯ Yah·weh ’ă·nî ’ō·ṯə·ḵā šō·’êl dā·ḇār way·yō·mer ham·me·leḵ ’el- yir·mə·yā·hū ’al- tə·ḵa·ḥêḏ dā·ḇār mim·men·nî — WLC · 14
15
“If I tell you,” Jeremiah replied - “- you will surely put me to death… And even if I give you advice, you will not listen to me.”
𐤊𐤉 𐤀𐤂𐤉𐤃 𐤉𐤓𐤌𐤉𐤄𐤅 𐤅𐤉𐤀𐤌𐤓 𐤀𐤋 𐤑𐤃𐤒𐤉𐤄𐤅 𐤋𐤊 𐤄𐤋𐤅𐤀 𐤄𐤌𐤕 𐤕𐤌𐤉𐤕𐤍𐤉 𐤅𐤊𐤉 𐤀𐤉𐤏𐤑𐤊 𐤋𐤀 𐤕𐤔𐤌𐤏 𐤀𐤋𐤉
כִּ֚י אַגִּ֣יד יִרְמְיָ֙הוּ֙ וַיֹּ֤אמֶר אֶל־ צִדְקִיָּ֔הוּ לְךָ֔ הֲל֖וֹא הָמֵ֣ת תְּמִיתֵ֑נִי וְכִי֙ אִיעָ֣צְךָ֔ לֹ֥א תִשְׁמַ֖ע אֵלָֽי׃ kî ’ag·gîḏ yir·mə·yā·hū way·yō·mer ’el- ṣiḏ·qî·yā·hū lə·ḵā hă·lō·w hā·mêṯ tə·mî·ṯê·nî wə·ḵî ’î·‘ā·ṣə·ḵā lō ṯiš·ma‘ ’ê·lāy — WLC · 15
16
But King Zedekiah swore secretly to Jeremiah -, “As surely as the LORD lives, who has given us this life, I will not kill you, nor will I deliver you into the hands of these men who are seeking your life.”
𐤄𐤌𐤋𐤊 𐤑𐤃𐤒𐤉𐤄𐤅 𐤅𐤉𐤔𐤁𐤏 𐤁𐤎𐤕𐤓 𐤀𐤋 𐤉𐤓𐤌𐤉𐤄𐤅 𐤋𐤀𐤌𐤓 𐤉𐤄𐤅𐤄 𐤇𐤉 𐤀𐤕 𐤀𐤔𐤓 𐤏𐤔𐤄 𐤋𐤍𐤅 𐤀𐤕 𐤄𐤆𐤀𐤕 𐤄𐤍𐤐𐤔 𐤀𐤌 𐤀𐤌𐤉𐤕𐤊 𐤅𐤀𐤌 𐤀𐤕𐤍𐤊 𐤁𐤉𐤃 𐤄𐤀𐤋𐤄 𐤄𐤀𐤍𐤔𐤉𐤌 𐤀𐤔𐤓 𐤌𐤁𐤒𐤔𐤉𐤌 𐤀𐤕 𐤍𐤐𐤔𐤊𐤎
הַמֶּ֧לֶךְ צִדְקִיָּ֛הוּ וַיִּשָּׁבַ֞ע בַּסֵּ֣תֶר אֶֽל־ יִרְמְיָ֖הוּ לֵאמֹ֑ר יְהוָ֞ה חַי־ את אֲשֶׁר֩ עָשָׂה־ לָ֨נוּ אֶת־ הַזֹּאת֙ הַנֶּ֤פֶשׁ אִם־ אֲמִיתֶ֔ךָ וְאִם־ אֶתֶּנְךָ֗ בְּיַד֙ הָאֵ֔לֶּה הָאֲנָשִׁ֣ים אֲשֶׁ֥ר מְבַקְשִׁ֖ים אֶת־ נַפְשֶֽׁךָ׃ס ham·me·leḵ ṣiḏ·qî·yā·hū way·yiš·šā·ḇa‘ bas·sê·ṯer ’el- yir·mə·yā·hū lê·mōr Yah·weh ḥay- ṯ ’ă·šer ‘ā·śāh- lā·nū ’eṯ- haz·zōṯ han·ne·p̄eš ’im- ’ă·mî·ṯe·ḵā wə·’im- ’et·ten·ḵā bə·yaḏ hā·’êl·leh hā·’ă·nā·šîm ’ă·šer mə·ḇaq·šîm ’eṯ- nap̄·še·ḵā — WLC · 16
17
Then Jeremiah said to Zedekiah, “This is what the LORD God of Hosts, the God of Israel, says: ‘If you indeed surrender… to the officers of the king of Babylon, then you will live, this city will not be burned down…, and you and your household will survive.
𐤉𐤓𐤌𐤉𐤄𐤅 𐤅𐤉𐤀𐤌𐤓 𐤀𐤋 𐤑𐤃𐤒𐤉𐤄𐤅 𐤊𐤄 𐤉𐤄𐤅𐤄 𐤀𐤋𐤄𐤉 𐤑𐤁𐤀𐤅𐤕 𐤀𐤋𐤄𐤉 𐤉𐤔𐤓𐤀𐤋 𐤀𐤌𐤓 𐤀𐤌 𐤉𐤑𐤀 𐤕𐤑𐤀 𐤀𐤋 𐤔𐤓𐤉 𐤌𐤋𐤊 𐤁𐤁𐤋 𐤍𐤐𐤔𐤊 𐤅𐤇𐤉𐤕𐤄 𐤄𐤆𐤀𐤕 𐤅𐤄𐤏𐤉𐤓 𐤋𐤀 𐤕𐤔𐤓𐤐 𐤁𐤀𐤔 𐤀𐤕𐤄 𐤅𐤁𐤉𐤕𐤊 𐤅𐤇𐤉𐤕𐤄
יִרְמְיָ֣הוּ וַיֹּ֣אמֶר אֶל־ צִדְקִיָּ֡הוּ כֹּֽה־ יְהוָה֩ אֱלֹהֵ֨י צְבָא֜וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אָמַ֣ר אִם־ יָצֹ֨א תֵצֵ֜א אֶל־ שָׂרֵ֤י מֶֽלֶךְ־ בָּבֶל֙ נַפְשֶׁ֔ךָ וְחָיְתָ֣ה הַזֹּ֔את וְהָעִ֣יר לֹ֥א תִשָּׂרֵ֖ף בָּאֵ֑שׁ אַתָּ֥ה וּבֵיתֶֽךָ׃ וְחָיִ֖תָה yir·mə·yā·hū way·yō·mer ’el- ṣiḏ·qî·yā·hū kōh- Yah·weh ’ĕ·lō·hê ṣə·ḇā·’ō·wṯ ’ĕ·lō·hê yiś·rā·’êl ’ā·mar ’im- yā·ṣō ṯê·ṣê ’el- śā·rê me·leḵ- bā·ḇel nap̄·še·ḵā wə·ḥā·yə·ṯāh haz·zōṯ wə·hā·‘îr lō ṯiś·śā·rêp̄ bā·’êš ’at·tāh ū·ḇê·ṯe·ḵā wə·ḥā·yi·ṯāh — WLC · 17
18
But if you do not surrender to the officers of the king of Babylon, then this city will be delivered into the hands of the Chaldeans. They will burn it down…, and you yourself will not escape their grasp.’”
𐤅𐤀𐤌 𐤋𐤀 𐤕𐤑𐤀 𐤀𐤋 𐤔𐤓𐤉 𐤌𐤋𐤊 𐤁𐤁𐤋 𐤄𐤆𐤀𐤕 𐤄𐤏𐤉𐤓 𐤅𐤍𐤕𐤍𐤄 𐤁𐤉𐤃 𐤄𐤊𐤔𐤃𐤉𐤌 𐤅𐤔𐤓𐤐𐤅𐤄 𐤁𐤀𐤔 𐤅𐤀𐤕𐤄 𐤋𐤀 𐤕𐤌𐤋𐤈 𐤌𐤉𐤃𐤌𐤎
וְאִ֣ם לֹֽא־ תֵצֵ֗א אֶל־ שָׂרֵי֙ מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֔ל הַזֹּאת֙ הָעִ֤יר וְנִתְּנָ֞ה בְּיַ֣ד הַכַּשְׂדִּ֔ים וּשְׂרָפ֖וּהָ בָּאֵ֑שׁ וְאַתָּ֖ה לֹֽא־ תִמָּלֵ֥ט מִיָּדָֽם׃ס wə·’im lō- ṯê·ṣê ’el- śā·rê me·leḵ bā·ḇel haz·zōṯ hā·‘îr wə·nit·tə·nāh bə·yaḏ hak·kaś·dîm ū·śə·rā·p̄ū·hā bā·’êš wə·’at·tāh lō- ṯim·mā·lêṭ mî·yā·ḏām — WLC · 18
19
But King Zedekiah said to Jeremiah, “I am afraid of the Jews who have deserted to the Chaldeans, for [the Chaldeans] may deliver me into their hands to abuse me.”
𐤄𐤌𐤋𐤊 𐤑𐤃𐤒𐤉𐤄𐤅 𐤅𐤉𐤀𐤌𐤓 𐤀𐤋 𐤉𐤓𐤌𐤉𐤄𐤅 𐤀𐤍𐤉 𐤃𐤀𐤂 𐤀𐤕 𐤄𐤉𐤄𐤅𐤃𐤉𐤌 𐤀𐤔𐤓 𐤍𐤐𐤋𐤅 𐤀𐤋 𐤄𐤊𐤔𐤃𐤉𐤌 𐤐𐤍 𐤉𐤕𐤍𐤅 𐤀𐤕𐤉 𐤁𐤉𐤃𐤌 𐤅𐤄𐤕𐤏𐤋𐤋𐤅 𐤁𐤉𐤐
הַמֶּ֥לֶךְ צִדְקִיָּ֖הוּ וַיֹּ֛אמֶר אֶֽל־ יִרְמְיָ֑הוּ אֲנִ֧י דֹאֵ֣ג אֶת־ הַיְּהוּדִ֗ים אֲשֶׁ֤ר נָֽפְלוּ֙ אֶל־ הַכַּשְׂדִּ֔ים פֶּֽן־ יִתְּנ֥וּ אֹתִ֛י בְּיָדָ֖ם וְהִתְעַלְּלוּ־ בִֽי׃פ ham·me·leḵ ṣiḏ·qî·yā·hū way·yō·mer ’el- yir·mə·yā·hū ’ă·nî ḏō·’êḡ ’eṯ- hay·yə·hū·ḏîm ’ă·šer nā·p̄ə·lū ’el- hak·kaś·dîm pen- yit·tə·nū ’ō·ṯî bə·yā·ḏām wə·hiṯ·‘al·lə·lū- ḇî — WLC · 19
20
“They will not hand you over,” Jeremiah replied. “Obey… the voice of the LORD in what I am telling you,… that it may go well with you and you may live.
𐤋𐤀 𐤉𐤕𐤍𐤅 𐤉𐤓𐤌𐤉𐤄𐤅 𐤅𐤉𐤀𐤌𐤓 𐤔𐤌𐤏 𐤍𐤀 𐤁𐤒𐤅𐤋 𐤉𐤄𐤅𐤄 𐤋𐤀𐤔𐤓 𐤀𐤍𐤉 𐤃𐤁𐤓 𐤀𐤋𐤉𐤊 𐤅𐤉𐤉𐤈𐤁 𐤋𐤊 𐤍𐤐𐤔𐤊 𐤅𐤕𐤇𐤉
לֹ֣א יִתֵּ֑נוּ יִרְמְיָ֖הוּ וַיֹּ֥אמֶר שְֽׁמַֽע־ נָ֣א׀ בְּק֣וֹל יְהוָ֗ה לַאֲשֶׁ֤ר אֲנִי֙ דֹּבֵ֣ר אֵלֶ֔יךָ וְיִ֥יטַב לְךָ֖ נַפְשֶֽׁךָ׃ וּתְחִ֥י lō yit·tê·nū yir·mə·yā·hū way·yō·mer šə·ma‘- nā bə·qō·wl Yah·weh la·’ă·šer ’ă·nî dō·ḇêr ’ê·le·ḵā wə·yî·ṭaḇ lə·ḵā nap̄·še·ḵā ū·ṯə·ḥî — WLC · 20
21
But if you refuse to surrender, this [is] the word that the LORD has shown me:
𐤅𐤀𐤌 𐤀𐤕𐤄 𐤌𐤀𐤍 𐤋𐤑𐤀𐤕 𐤆𐤄 𐤄𐤃𐤁𐤓 𐤀𐤔𐤓 𐤉𐤄𐤅𐤄 𐤄𐤓𐤀𐤍𐤉
וְאִם־ אַתָּ֖ה מָאֵ֥ן לָצֵ֑את זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר יְהוָֽה׃ הִרְאַ֖נִי wə·’im- ’at·tāh mā·’ên lā·ṣêṯ zeh had·dā·ḇār ’ă·šer Yah·weh hir·’a·nî — WLC · 21
22
- All the women who remain in the palace of the king of Judah will be brought out to the officials of the king of Babylon, and those [women] will say: ‘They misled you and overcame you— those trusted friends of yours. Your feet sank into the mire, and they deserted you.’
𐤅𐤄𐤍𐤄 𐤊𐤋 𐤄𐤍𐤔𐤉𐤌 𐤀𐤔𐤓 𐤍𐤔𐤀𐤓𐤅 𐤁𐤁𐤉𐤕 𐤌𐤋𐤊 𐤉𐤄𐤅𐤃𐤄 𐤌𐤅𐤑𐤀𐤅𐤕 𐤀𐤋 𐤔𐤓𐤉 𐤌𐤋𐤊 𐤁𐤁𐤋 𐤅𐤄𐤍𐤄 𐤀𐤌𐤓𐤅𐤕 𐤄𐤎𐤉𐤕𐤅𐤊 𐤅𐤉𐤊𐤋𐤅 𐤋𐤊 𐤔𐤋𐤌𐤊 𐤀𐤍𐤔𐤉 𐤓𐤂𐤋𐤊 𐤄𐤈𐤁𐤏𐤅 𐤁𐤁𐤑 𐤍𐤎𐤂𐤅 𐤀𐤇𐤅𐤓
וְהִנֵּ֣ה כָל־ הַנָּשִׁ֗ים אֲשֶׁ֤ר נִשְׁאֲרוּ֙ בְּבֵ֣ית מֶֽלֶךְ־ יְהוּדָ֔ה מוּצָא֕וֹת אֶל־ שָׂרֵ֖י מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֑ל וְהֵ֣נָּה אֹמְר֗וֹת הִסִּית֜וּךָ וְיָכְל֤וּ לְךָ֙ שְׁלֹמֶ֔ךָ אַנְשֵׁ֣י רַגְלֶ֖ךָ הָטְבְּע֥וּ בַבֹּ֛ץ נָסֹ֥גוּ אָחֽוֹר׃ wə·hin·nêh ḵāl han·nā·šîm ’ă·šer niš·’ă·rū bə·ḇêṯ me·leḵ- yə·hū·ḏāh mū·ṣā·’ō·wṯ ’el- śā·rê me·leḵ bā·ḇel wə·hên·nāh ’ō·mə·rō·wṯ his·sî·ṯū·ḵā wə·yā·ḵə·lū lə·ḵā šə·lō·me·ḵā ’an·šê raḡ·le·ḵā hā·ṭə·bə·‘ū ḇab·bōṣ nā·sō·ḡū ’ā·ḥō·wr — WLC · 22
23
- All your wives and children will be brought out to the Chaldeans. And you yourself will not escape their grasp, for you will be seized by the king of Babylon, and this city will be burned down…”
𐤅𐤀𐤕 𐤊𐤋 𐤍𐤔𐤉𐤊 𐤅𐤀𐤕 𐤁𐤍𐤉𐤊 𐤌𐤅𐤑𐤀𐤉𐤌 𐤀𐤋 𐤄𐤊𐤔𐤃𐤉𐤌 𐤅𐤀𐤕𐤄 𐤋𐤀 𐤕𐤌𐤋𐤈 𐤌𐤉𐤃𐤌 𐤊𐤉 𐤕𐤕𐤐𐤔 𐤅𐤀𐤕 𐤁𐤉𐤃 𐤌𐤋𐤊 𐤁𐤁𐤋 𐤄𐤆𐤀𐤕 𐤄𐤏𐤉𐤓 𐤕𐤔𐤓𐤐 𐤁𐤀𐤔𐤐
וְאֶת־ כָּל־ נָשֶׁ֣יךָ וְאֶת־ בָּנֶ֗יךָ מֽוֹצִאִים֙ אֶל־ הַכַּשְׂדִּ֔ים וְאַתָּ֖ה לֹא־ תִמָּלֵ֣ט מִיָּדָ֑ם כִּ֣י תִּתָּפֵ֔שׂ וְאֶת־ בְיַ֤ד מֶֽלֶךְ־ בָּבֶל֙ הַזֹּ֖את הָעִ֥יר תִּשְׂרֹ֥ף בָּאֵֽשׁ׃פ wə·’eṯ- kāl- nā·še·ḵā wə·’eṯ- bā·ne·ḵā mō·w·ṣi·’îm ’el- hak·kaś·dîm wə·’at·tāh lō- ṯim·mā·lêṭ mî·yā·ḏām kî tit·tā·p̄êś wə·’eṯ- ḇə·yaḏ me·leḵ- bā·ḇel haz·zōṯ hā·‘îr tiś·rōp̄ bā·’êš — WLC · 23
24
Then Zedekiah… warned Jeremiah, “Do not let anyone know about this conversation, or you will die.
𐤑𐤃𐤒𐤉𐤄𐤅 𐤀𐤋 𐤅𐤉𐤀𐤌𐤓 𐤉𐤓𐤌𐤉𐤄𐤅 𐤀𐤋 𐤀𐤉𐤔 𐤉𐤃𐤏 𐤄𐤀𐤋𐤄 𐤁𐤃𐤁𐤓𐤉𐤌 𐤅𐤋𐤀 𐤕𐤌𐤅𐤕
צִדְקִיָּ֜הוּ אֶֽל־ וַיֹּ֨אמֶר יִרְמְיָ֗הוּ אַל־ אִ֛ישׁ יֵדַ֥ע הָאֵ֖לֶּה בַּדְּבָֽרִים־ וְלֹ֥א תָמֽוּת׃ ṣiḏ·qî·yā·hū ’el- way·yō·mer yir·mə·yā·hū ’al- ’îš yê·ḏa‘ hā·’êl·leh bad·də·ḇā·rîm- wə·lō ṯā·mūṯ — WLC · 24
25
If the officials hear that I have spoken with you, and they come and demand of you, ‘Tell… us what you said to the king and what [he] said to you; do not hide it from us, [or] we will kill you,’
𐤅𐤊𐤉 𐤄𐤔𐤓𐤉𐤌 𐤉𐤔𐤌𐤏𐤅 𐤊𐤉 𐤃𐤁𐤓𐤕𐤉 𐤀𐤕𐤊 𐤅𐤁𐤀𐤅 𐤅𐤀𐤌𐤓𐤅 𐤀𐤋𐤉𐤊 𐤀𐤋𐤉𐤊 𐤄𐤂𐤉𐤃𐤄 𐤍𐤀 𐤋𐤍𐤅 𐤌𐤄 𐤃𐤁𐤓𐤕 𐤀𐤋 𐤄𐤌𐤋𐤊 𐤅𐤌𐤄 𐤄𐤌𐤋𐤊 𐤃𐤁𐤓 𐤀𐤋𐤉𐤊 𐤀𐤋 𐤕𐤊𐤇𐤃 𐤌𐤌𐤍𐤅 𐤅𐤋𐤀 𐤍𐤌𐤉𐤕𐤊
וְכִֽי־ הַשָּׂרִים֮ יִשְׁמְע֣וּ כִּֽי־ דִבַּ֣רְתִּי אִתָּךְ֒ וּבָ֣אוּ וְֽאָמְר֪וּ אֵלֶ֣יךָ אֵלֶ֟יךָ הַגִּֽידָה־ נָּ֨א לָ֜נוּ מַה־ דִּבַּ֧רְתָּ אֶל־ הַמֶּ֛לֶךְ וּמַה־ הַמֶּֽלֶךְ׃ דִּבֶּ֥ר אֵלֶ֖יךָ אַל־ תְּכַחֵ֥ד מִמֶּ֖נּוּ וְלֹ֣א נְמִיתֶ֑ךָ wə·ḵî- haś·śā·rîm yiš·mə·‘ū kî- ḏib·bar·tî ’it·tāḵ ū·ḇā·’ū wə·’ā·mə·rū ’ê·le·ḵā ’ê·le·ḵā hag·gî·ḏāh- nā lā·nū mah- dib·bar·tā ’el- ham·me·leḵ ū·mah- ham·me·leḵ dib·ber ’ê·le·ḵā ’al- tə·ḵa·ḥêḏ mim·men·nū wə·lō nə·mî·ṯe·ḵā — WLC · 25
26
then tell them,… ‘I was presenting to the king my petition that he not return me to the house of Jonathan to die there.’”
𐤅𐤀𐤌𐤓𐤕 𐤀𐤋𐤉𐤄𐤌 𐤀𐤍𐤉 𐤌𐤐𐤉𐤋 𐤋𐤐𐤍𐤉 𐤄𐤌𐤋𐤊 𐤕𐤇𐤍𐤕𐤉 𐤋𐤁𐤋𐤕𐤉 𐤄𐤔𐤉𐤁𐤍𐤉 𐤁𐤉𐤕 𐤉𐤄𐤅𐤍𐤕𐤍 𐤋𐤌𐤅𐤕 𐤔𐤌𐤐
וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵיהֶ֔ם אֲנִ֥י מַפִּיל־ לִפְנֵ֣י הַמֶּ֑לֶךְ תְחִנָּתִ֖י לְבִלְתִּ֧י הֲשִׁיבֵ֛נִי בֵּ֥ית יְהוֹנָתָ֖ן לָמ֥וּת שָֽׁם׃פ wə·’ā·mar·tā ’ă·lê·hem ’ă·nî map·pîl- lip̄·nê ham·me·leḵ ṯə·ḥin·nā·ṯî lə·ḇil·tî hă·šî·ḇê·nî bêṯ yə·hō·w·nā·ṯān lā·mūṯ šām — WLC · 26
27
When all the officials came to Jeremiah and questioned him, he relayed to them the exact words… the king had commanded [him to say]. So they said no more to him, for no one had overheard the conversation.
𐤊𐤋 𐤄𐤔𐤓𐤉𐤌 𐤅𐤉𐤁𐤀𐤅 𐤀𐤋 𐤉𐤓𐤌𐤉𐤄𐤅 𐤅𐤉𐤔𐤀𐤋𐤅 𐤀𐤕𐤅 𐤅𐤉𐤂𐤃 𐤋𐤄𐤌 𐤊𐤊𐤋 𐤄𐤃𐤁𐤓𐤉𐤌 𐤄𐤀𐤋𐤄 𐤀𐤔𐤓 𐤄𐤌𐤋𐤊 𐤑𐤅𐤄 𐤅𐤉𐤇𐤓𐤔𐤅 𐤌𐤌𐤍𐤅 𐤊𐤉 𐤋𐤀 𐤍𐤔𐤌𐤏 𐤄𐤃𐤁𐤓𐤐
כָל־ הַשָּׂרִ֤ים וַיָּבֹ֨אוּ אֶֽל־ יִרְמְיָ֙הוּ֙ וַיִּשְׁאֲל֣וּ אֹת֔וֹ וַיַּגֵּ֤ד לָהֶם֙ כְּכָל־ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר הַמֶּ֑לֶךְ צִוָּ֖ה וַיַּחֲרִ֣שׁוּ מִמֶּ֔נּוּ כִּ֥י לֹֽא־ נִשְׁמַ֖ע הַדָּבָֽר׃פ ḵāl haś·śā·rîm way·yā·ḇō·’ū ’el- yir·mə·yā·hū way·yiš·’ă·lū ’ō·ṯōw way·yag·gêḏ lā·hem kə·ḵāl- had·də·ḇā·rîm hā·’êl·leh ’ă·šer ham·me·leḵ ṣiw·wāh way·ya·ḥă·ri·šū mim·men·nū kî lō- niš·ma‘ had·dā·ḇār — WLC · 27
28
And Jeremiah remained in the courtyard of the guard until the day Jerusalem was captured - -…
𐤉𐤓𐤌𐤉𐤄𐤅 𐤅𐤉𐤔𐤁 𐤁𐤇𐤑𐤓 𐤄𐤌𐤈𐤓𐤄 𐤏𐤃 𐤉𐤅𐤌 𐤀𐤔𐤓 𐤉𐤓𐤅𐤔𐤋𐤌𐤎 𐤍𐤋𐤊𐤃𐤄 𐤅𐤄𐤉𐤄 𐤊𐤀𐤔𐤓 𐤍𐤋𐤊𐤃𐤄 𐤉𐤓𐤅𐤔𐤋𐤌𐤐
יִרְמְיָ֙הוּ֙ וַיֵּ֤שֶׁב בַּחֲצַ֣ר הַמַּטָּרָ֔ה עַד־ י֖וֹם אֲשֶׁר־ יְרוּשָׁלִָ֑םס נִלְכְּדָ֣ה וְהָיָ֕ה כַּאֲשֶׁ֥ר נִלְכְּדָ֖ה יְרוּשָׁלִָֽם׃פ yir·mə·yā·hū way·yê·šeḇ ba·ḥă·ṣar ham·maṭ·ṭā·rāh ‘aḏ- yō·wm ’ă·šer- yə·rū·šå̄·lå̄·ms nil·kə·ḏāh wə·hā·yāh ka·’ă·šer nil·kə·ḏāh yə·rū·šā·lim — WLC · 28