Chapter 16
Moab’s Destruction
1
Send the [tribute] lambs to the ruler of the land, from Sela in the desert to the mount of Daughter Zion.
𐤔𐤋𐤇𐤅 𐤊𐤓 𐤌𐤔𐤋 𐤀𐤓𐤑 𐤌𐤎𐤋𐤏 𐤌𐤃𐤁𐤓𐤄 𐤀𐤋 𐤄𐤓 𐤁𐤕 𐤑𐤉𐤅𐤍
שִׁלְחוּ־ כַ֥ר מֹשֵֽׁל־ אֶ֖רֶץ מִסֶּ֣לַע מִדְבָּ֑רָה אֶל־ הַ֖ר בַּת־ צִיּֽוֹן׃ šil·ḥū- ḵar mō·šêl- ’e·reṣ mis·se·la‘ miḏ·bā·rāh ’el- har baṯ- ṣî·yō·wn — WLC · 1
2
- Like fluttering birds… pushed out of the nest, so are the daughters of Moab at the fords of the Arnon:
𐤅𐤄𐤉𐤄 𐤊𐤏𐤅𐤐 𐤍𐤅𐤃𐤃 𐤌𐤔𐤋𐤇 𐤒𐤍 𐤕𐤄𐤉𐤉𐤍𐤄 𐤁𐤍𐤅𐤕 𐤌𐤅𐤀𐤁 𐤌𐤏𐤁𐤓𐤕 𐤋𐤀𐤓𐤍𐤅𐤍
וְהָיָ֥ה כְעוֹף־ נוֹדֵ֖ד מְשֻׁלָּ֑ח קֵ֣ן תִּֽהְיֶ֙ינָה֙ בְּנ֣וֹת מוֹאָ֔ב מַעְבָּרֹ֖ת לְאַרְנֽוֹן׃ wə·hā·yāh ḵə·‘ō·wp̄- nō·w·ḏêḏ mə·šul·lāḥ qên tih·ye·nāh bə·nō·wṯ mō·w·’āḇ ma‘·bā·rōṯ lə·’ar·nō·wn — WLC · 2
3
“Give us counsel; render a decision… Shelter us at noonday with shade… as dark as night. Hide the refugees; do not betray the one who flees.
𐤄𐤁𐤉𐤀𐤅 𐤏𐤑𐤄 𐤏𐤔𐤅 𐤐𐤋𐤉𐤋𐤄 𐤔𐤉𐤕𐤉 𐤑𐤄𐤓𐤉𐤌 𐤑𐤋𐤊 𐤁𐤕𐤅𐤊 𐤊𐤋𐤉𐤋 𐤎𐤕𐤓𐤉 𐤍𐤃𐤇𐤉𐤌 𐤀𐤋 𐤕𐤂𐤋𐤉 𐤍𐤃𐤃
הָבִיאוּ עֵצָה֙ עֲשׂ֣וּ פְלִילָ֔ה שִׁ֧יתִי צָהֳרָ֑יִם צִלֵּ֖ךְ בְּת֣וֹךְ כַלַּ֛יִל סַתְּרִי֙ נִדָּחִ֔ים אַל־ תְּגַלִּֽי׃ נֹדֵ֖ד hå̄·ḇī·ʾū ‘ê·ṣāh ‘ă·śū p̄ə·lî·lāh šî·ṯî ṣā·ho·rā·yim ṣil·lêḵ bə·ṯō·wḵ ḵal·la·yil sat·tə·rî nid·dā·ḥîm ’al- tə·ḡal·lî nō·ḏêḏ — WLC · 3
4
Let my fugitives stay with you; be a refuge for Moab from the destroyer.” When the oppressor has gone, destruction has ceased, and the oppressors have vanished from the land,
𐤍𐤃𐤇𐤉 𐤉𐤂𐤅𐤓𐤅 𐤁𐤊 𐤄𐤅𐤉 𐤎𐤕𐤓 𐤋𐤌𐤅 𐤌𐤅𐤀𐤁 𐤌𐤐𐤍𐤉 𐤔𐤅𐤃𐤃 𐤊𐤉 𐤄𐤌𐤑 𐤀𐤐𐤎 𐤔𐤃 𐤊𐤋𐤄 𐤓𐤌𐤎 𐤕𐤌𐤅 𐤌𐤍 𐤄𐤀𐤓𐤑
נִדָּחַ֔י יָג֤וּרוּ בָךְ֙ הֱוִי־ סֵ֥תֶר לָ֖מוֹ מוֹאָ֛ב מִפְּנֵ֣י שׁוֹדֵ֑ד כִּֽי־ הַמֵּץ֙ אָפֵ֤ס שֹׁ֔ד כָּ֣לָה רֹמֵ֖ס תַּ֥מּוּ מִן־ הָאָֽרֶץ׃ nid·dā·ḥay yā·ḡū·rū ḇāḵ hĕ·wî- sê·ṯer lā·mōw mō·w·’āḇ mip·pə·nê šō·w·ḏêḏ kî- ham·mêṣ ’ā·p̄ês šōḏ kā·lāh rō·mês tam·mū min- hā·’ā·reṣ — WLC · 4
5
in loving devotion a throne will be established in the tent of David. A judge seeking justice and hastening righteousness will sit on [it] in faithfulness.
𐤁𐤇𐤎𐤃 𐤊𐤎𐤀 𐤅𐤄𐤅𐤊𐤍 𐤁𐤀𐤄𐤋 𐤃𐤅𐤃 𐤔𐤐𐤈 𐤅𐤃𐤓𐤔 𐤌𐤔𐤐𐤈 𐤅𐤌𐤄𐤓 𐤑𐤃𐤒 𐤅𐤉𐤔𐤁 𐤏𐤋𐤉𐤅 𐤁𐤀𐤌𐤕
בַּחֶ֙סֶד֙ כִּסֵּ֔א וְהוּכַ֤ן בְּאֹ֣הֶל דָּוִ֑ד שֹׁפֵ֛ט וְדֹרֵ֥שׁ מִשְׁפָּ֖ט וּמְהִ֥ר צֶֽדֶק׃ וְיָשַׁ֥ב עָלָ֛יו בֶּאֱמֶ֖ת ba·ḥe·seḏ kis·sê wə·hū·ḵan bə·’ō·hel dā·wiḏ šō·p̄êṭ wə·ḏō·rêš miš·pāṭ ū·mə·hir ṣe·ḏeq wə·yā·šaḇ ‘ā·lāw be·’ĕ·meṯ — WLC · 5
6
We have heard of Moab’s pomposity, his exceeding pride [and] conceit, his overflowing arrogance. But his boasting is empty…
𐤔𐤌𐤏𐤍𐤅 𐤌𐤅𐤀𐤁 𐤂𐤀𐤅𐤍 𐤌𐤀𐤃 𐤂𐤀 𐤂𐤀𐤅𐤕𐤅 𐤅𐤏𐤁𐤓𐤕𐤅 𐤅𐤂𐤀𐤅𐤍𐤅 𐤁𐤃𐤉𐤅𐤎 𐤋𐤀 𐤊𐤍
שָׁמַ֥עְנוּ מוֹאָ֖ב גְאוֹן־ מְאֹ֑ד גֵּ֣א גַּאֲוָת֧וֹ וְעֶבְרָת֖וֹ וּגְאוֹנ֛וֹ בַּדָּֽיו׃ס לֹא־ כֵ֥ן šā·ma‘·nū mō·w·’āḇ ḡə·’ō·wn- mə·’ōḏ gê ga·’ă·wā·ṯōw wə·‘eḇ·rā·ṯōw ū·ḡə·’ō·w·nōw bad·dāw lō- ḵên — WLC · 6
7
Therefore let Moab wail; let them wail together for Moab. Moan for the raisin cakes vvv of Kir-hareseth, you who are utterly stricken.
𐤋𐤊𐤍 𐤌𐤅𐤀𐤁 𐤉𐤉𐤋𐤉𐤋 𐤉𐤉𐤋𐤉𐤋 𐤊𐤋𐤄 𐤋𐤌𐤅𐤀𐤁 𐤕𐤄𐤂𐤅 𐤋𐤀𐤔𐤉𐤔𐤉 𐤒𐤉𐤓 𐤇𐤓𐤔𐤕 𐤀𐤊 𐤍𐤊𐤀𐤉𐤌
לָכֵ֗ן מוֹאָ֛ב יְיֵלִ֥יל יְיֵלִ֑יל כֻּלֹּ֣ה לְמוֹאָ֖ב תֶּהְגּ֖וּ לַאֲשִׁישֵׁ֧י קִיר־ חֲרֶ֛שֶׂת אַךְ־ נְכָאִֽים׃ lā·ḵên mō·w·’āḇ yə·yê·lîl yə·yê·lîl kul·lōh lə·mō·w·’āḇ teh·gū la·’ă·šî·šê qîr- ḥă·re·śeṯ ’aḵ- nə·ḵā·’îm — WLC · 7
8
For the fields of Heshbon have withered, along with the grapevines of Sibmah. The rulers of the nations have trampled its choicest vines, which had reached as far as Jazer and spread toward the desert. Their shoots had spread out and passed over the sea.
𐤊𐤉 𐤔𐤃𐤌𐤅𐤕 𐤇𐤔𐤁𐤅𐤍 𐤀𐤌𐤋𐤋 𐤂𐤐𐤍 𐤔𐤁𐤌𐤄 𐤁𐤏𐤋𐤉 𐤂𐤅𐤉𐤌 𐤄𐤋𐤌𐤅 𐤔𐤓𐤅𐤒𐤉𐤄 𐤍𐤂𐤏𐤅 𐤏𐤃 𐤉𐤏𐤆𐤓 𐤕𐤏𐤅 𐤌𐤃𐤁𐤓 𐤔𐤋𐤇𐤅𐤕𐤉𐤄 𐤍𐤈𐤔𐤅 𐤏𐤁𐤓𐤅 𐤉𐤌
כִּ֣י שַׁדְמוֹת֩ חֶשְׁבּ֨וֹן אֻמְלָ֜ל גֶּ֣פֶן שִׂבְמָ֗ה בַּעֲלֵ֤י גוֹיִם֙ הָלְמ֣וּ שְׂרוּקֶּ֔יהָ נָגָ֖עוּ עַד־ יַעְזֵ֥ר תָּ֣עוּ מִדְבָּ֑ר שְׁלֻ֣חוֹתֶ֔יהָ נִטְּשׁ֖וּ עָ֥בְרוּ יָֽם׃ kî šaḏ·mō·wṯ ḥeš·bō·wn ’um·lāl ge·p̄en śiḇ·māh ba·‘ă·lê ḡō·w·yim hā·lə·mū śə·rūq·qe·hā nā·ḡā·‘ū ‘aḏ- ya‘·zêr tā·‘ū miḏ·bār šə·lu·ḥō·w·ṯe·hā niṭ·ṭə·šū ‘ā·ḇə·rū yām — WLC · 8
9
So… I weep… with Jazer for the vines of Sibmah; I drench Heshbon and Elealeh… with my tears. Triumphant shouts have fallen silent over your summer fruit… and your harvest.
𐤏𐤋 𐤊𐤍 𐤀𐤁𐤊𐤄 𐤁𐤁𐤊𐤉 𐤉𐤏𐤆𐤓 𐤂𐤐𐤍 𐤔𐤁𐤌𐤄 𐤀𐤓𐤉𐤅𐤊 𐤇𐤔𐤁𐤅𐤍 𐤅𐤀𐤋𐤏𐤋𐤄 𐤊𐤉 𐤃𐤌𐤏𐤕𐤉 𐤄𐤉𐤃𐤃 𐤍𐤐𐤋 𐤏𐤋 𐤒𐤉𐤑𐤊 𐤅𐤏𐤋 𐤒𐤑𐤉𐤓𐤊
עַל־ כֵּ֡ן אֶבְכֶּ֞ה בִּבְכִ֤י יַעְזֵר֙ גֶּ֣פֶן שִׂבְמָ֔ה אֲרַיָּ֙וֶךְ֙ חֶשְׁבּ֖וֹן וְאֶלְעָלֵ֑ה כִּ֧י דִּמְעָתִ֔י הֵידָ֥ד נָפָֽל׃ עַל־ קֵיצֵ֛ךְ וְעַל־ קְצִירֵ֖ךְ ‘al- kên ’eḇ·keh biḇ·ḵî ya‘·zêr ge·p̄en śiḇ·māh ’ă·ray·yā·weḵ ḥeš·bō·wn wə·’el·‘ā·lêh kî dim·‘ā·ṯî hê·ḏāḏ nā·p̄āl ‘al- qê·ṣêḵ wə·‘al- qə·ṣî·rêḵ — WLC · 9
10
Joy and gladness are removed from the orchard; no one sings or shouts in the vineyards. No one tramples… the grapes in the winepresses;… I have put an end to the cheering.
𐤔𐤌𐤇𐤄 𐤅𐤂𐤉𐤋 𐤅𐤍𐤀𐤎𐤐 𐤌𐤍 𐤄𐤊𐤓𐤌𐤋 𐤋𐤀 𐤉𐤓𐤍𐤍 𐤉𐤓𐤏𐤏 𐤅𐤁𐤊𐤓𐤌𐤉𐤌 𐤋𐤀 𐤉𐤃𐤓𐤊 𐤄𐤃𐤓𐤊 𐤉𐤉𐤍 𐤁𐤉𐤒𐤁𐤉𐤌 𐤋𐤀 𐤄𐤔𐤁𐤕𐤉 𐤄𐤉𐤃𐤃
שִׂמְחָ֤ה וָגִיל֙ וְנֶאֱסַ֨ף מִן־ הַכַּרְמֶ֔ל לֹֽא־ יְרֻנָּ֖ן יְרֹעָ֑ע וּבַכְּרָמִ֥ים לֹ֣א יִדְרֹ֥ךְ הַדֹּרֵ֖ךְ יַ֗יִן בַּיְקָבִ֛ים לֹֽא־ הִשְׁבַּֽתִּי׃ הֵידָ֥ד śim·ḥāh wā·ḡîl wə·ne·’ĕ·sap̄ min- hak·kar·mel lō- yə·run·nān yə·rō·‘ā‘ ū·ḇak·kə·rā·mîm lō yiḏ·rōḵ had·dō·rêḵ ya·yin bay·qā·ḇîm lō- hiš·bat·tî hê·ḏāḏ — WLC · 10
11
Therefore… my heart laments for Moab like a harp, my inmost being vvv for Kir-heres.
𐤏𐤋 𐤊𐤍 𐤌𐤏𐤉 𐤉𐤄𐤌𐤅 𐤋𐤌𐤅𐤀𐤁 𐤊𐤊𐤍𐤅𐤓 𐤅𐤒𐤓𐤁𐤉 𐤋𐤒𐤉𐤓 𐤇𐤓𐤔
עַל־ כֵּן֙ מֵעַ֣י יֶֽהֱמ֑וּ לְמוֹאָ֔ב כַּכִּנּ֖וֹר וְקִרְבִּ֖י לְקִ֥יר חָֽרֶשׂ׃ ‘al- kên mê·‘ay ye·hĕ·mū lə·mō·w·’āḇ kak·kin·nō·wr wə·qir·bî lə·qîr ḥā·reś — WLC · 11
12
- When Moab appears on the high place, when he wearies himself and enters… his sanctuary to pray, it will do him no good.
𐤅𐤄𐤉𐤄 𐤊𐤉 𐤌𐤅𐤀𐤁 𐤍𐤓𐤀𐤄 𐤏𐤋 𐤄𐤁𐤌𐤄 𐤊𐤉 𐤍𐤋𐤀𐤄 𐤅𐤁𐤀 𐤀𐤋 𐤌𐤒𐤃𐤔𐤅 𐤋𐤄𐤕𐤐𐤋𐤋 𐤅𐤋𐤀 𐤉𐤅𐤊𐤋
וְהָיָ֧ה כִֽי־ מוֹאָ֖ב נִרְאָ֛ה עַל־ הַבָּמָ֑ה כִּֽי־ נִלְאָ֥ה וּבָ֧א אֶל־ מִקְדָּשׁ֛וֹ לְהִתְפַּלֵּ֖ל וְלֹ֥א יוּכָֽל׃ wə·hā·yāh ḵî- mō·w·’āḇ nir·’āh ‘al- hab·bā·māh kî- nil·’āh ū·ḇā ’el- miq·dā·šōw lə·hiṯ·pal·lêl wə·lō yū·ḵāl — WLC · 12
13
This is the message that the LORD spoke earlier concerning Moab.
𐤆𐤄 𐤄𐤃𐤁𐤓 𐤀𐤔𐤓 𐤉𐤄𐤅𐤄 𐤃𐤁𐤓 𐤌𐤀𐤆 𐤀𐤋 𐤌𐤅𐤀𐤁
זֶ֣ה הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֨ר יְהוָ֛ה דִּבֶּ֧ר מֵאָֽז׃ אֶל־ מוֹאָ֖ב zeh had·dā·ḇār ’ă·šer Yah·weh dib·ber mê·’āz ’el- mō·w·’āḇ — WLC · 13
14
And now the LORD… says, “In three years, as a hired worker counts the years, Moab’s splendor will become an object of contempt, with all her many people. And those who are left will be few… [and] feeble…”
𐤅𐤏𐤕𐤄 𐤉𐤄𐤅𐤄 𐤋𐤀𐤌𐤓 𐤃𐤁𐤓 𐤁𐤔𐤋𐤔 𐤔𐤍𐤉𐤌 𐤔𐤊𐤉𐤓 𐤊𐤔𐤍𐤉 𐤌𐤅𐤀𐤁 𐤊𐤁𐤅𐤃 𐤅𐤍𐤒𐤋𐤄 𐤁𐤊𐤋 𐤄𐤓𐤁 𐤄𐤄𐤌𐤅𐤍 𐤅𐤔𐤀𐤓 𐤌𐤏𐤈 𐤌𐤆𐤏𐤓 𐤋𐤅𐤀 𐤊𐤁𐤉𐤓𐤎
וְעַתָּ֗ה יְהוָה֮ לֵאמֹר֒ דִּבֶּ֣ר בְּשָׁלֹ֤שׁ שָׁנִים֙ שָׂכִ֔יר כִּשְׁנֵ֣י מוֹאָ֔ב כְּב֣וֹד וְנִקְלָה֙ בְּכֹ֖ל הָרָ֑ב הֶהָמ֣וֹן וּשְׁאָ֥ר מְעַ֛ט מִזְעָ֖ר ל֥וֹא כַבִּֽיר׃ס wə·‘at·tāh Yah·weh lê·mōr dib·ber bə·šā·lōš šā·nîm śā·ḵîr kiš·nê mō·w·’āḇ kə·ḇō·wḏ wə·niq·lāh bə·ḵōl hā·rāḇ he·hā·mō·wn ū·šə·’ār mə·‘aṭ miz·‘ār lō·w ḵab·bîr — WLC · 14